העברה בין דורית
השפעת הורות קפדנית על התפתחות ילדים ויחסיהם הבינאישיים והזוגיים בבגרותם
הורות קפדנית מתאפיינת בשליטה גבוהה, דרישות משמעת נוקשות, ציפיות גבוהות מהילד, ומיעוט ביטויי חום ותמיכה רגשית. מחקרים מקיפים מראים כי סגנון הורות זה משפיע באופן משמעותי על התפתחות האישיות של ילדים, על דפוסי התנהגותם במערכות יחסים בין-אישיות, ועל הדינמיקה הזוגית שלהם בבגרותם (Garcia et al., 2020).
ילדים להורים קפדנים נוטים לפתח דימוי עצמי נמוך, רמות חרדה גבוהות יותר, וקשיים בניהול רגשות. החוויה של חינוך נוקשה יוצרת אצלם נטייה לתלות רגשית מוגברת באחרים, תוך חוסר ביטחון ביכולותיהם האישיות ובשיפוט העצמי שלהם (Garcia et al., 2020). כפועל יוצא מכך, ילדים אלו עלולים להתקשות בביסוס יחסים חברתיים קרובים ובריאים, מאחר שהם אינם מרגישים בטוחים בעצמם או באחרים. המחקר מראה כי רבים מהם נאבקים בשמירה על אינטימיות רגשית במערכות יחסים רומנטיות, ולעיתים קרובות משחזרים את הדינמיקה שהייתה קיימת בבית הוריהם: הם נוטים לשליטה על בן או בת הזוג או לחלופין להפגין כניעות והימנעות מהבעת דעותיהם ורגשותיהם. בנוסף, ילדים שגדלו תחת הורות קפדנית נוטים יותר לפתח חשש ממחויבות רגשית, מה שעלול להוביל לדפוס של מערכות יחסים בלתי יציבות או הימנעות ממעורבות רגשית עמוקה.
ממצאי מחקרם של Colmone & Greenberg (2017) מצביעים על קשיים משמעותיים ביצירת קשרים פתוחים וכנים, במיוחד במערכות יחסים קרובות, כך שילדים שגדלו בסביבה קפדנית מפתחים חשש מתגובות שליליות מהזולת ונמנעים מחשיפה רגשית, מחשש להיענש או להידחות, דבר שמוביל לריחוק רגשי (Colmone & Greenberg, 2017). ילדים אלו מתקשים לבטא רגשות בחופשיות ולהביע את עצמם במערכות יחסים, מה שיכול להקשות עליהם לפתח קשר זוגי אינטימי ובריא. המחקר מדגיש גם את תופעת ההעברה הבין-דורית של דפוסי שליטה והימנעות רגשית, כאשר ילדים שגדלו בבית עם חוקים נוקשים הופכים בעצמם להורים קפדנים, משמרים את הדפוסים שחוו ומעבירים אותם הלאה לילדיהם.
מחקר קודם מחזק את הממצאים הקודמים ומרחיב את ההבנה לגבי ההשלכות הפסיכולוגיות של חינוך קפדני, המחקר מצא כי ילדים להורים קפדנים מפתחים תלות גבוהה בהורים, תחושות חרדה ואשמה, וכן ריחוק רגשי ממערכות יחסים חברתיות, כתוצאה מכך בגיל מבוגר יותר, אנשים אלו חווים יותר קשיים ביצירת קשרים זוגיים מספקים, ולרבים מהם יש היסטוריה של מערכות יחסים כושלות (Watson, 1967). כמו כן, הנבדקים במחקר דיווחו על תחושת חוסר ביטחון בזוגיות, ולעיתים קרובות נקטו בגישה של שליטה מוגברת על בן או בת הזוג או לחלופין נטייה להימנעות מעימותים, מתוך פחד להכעיס או להיתקל בדחייה.
לצד ההשלכות השליליות, באותו מחקר נמצא כי ילדים להורים קפדנים נוטים להיות ממושמעים יותר, בעלי הישגים לימודיים גבוהים ומוטיבציה חזקה להצלחה. עם זאת, תכונות אלו לא בהכרח תרמו לפיתוח מיומנויות בין-אישיות בריאות, שכן הן לוו ברמות גבוהות של מתח, חרדה וחשש מכישלון חברתי. במחקר גם נמצא כי ילדים מחינוך קפדני חווים יותר רגשות שליליים כלפי דמויות סמכותיות, כולל מורים והורים, וכן נוטים לריחוק חברתי, שיכול להקשות עליהם להסתגל למצבים בין-אישיים מורכבים בבגרותם. בנוסף, רבים מהם דיווחו על חוויות שליליות יותר בזוגיות, עם יותר פרידות, יותר קשיים ביצירת קרבה רגשית, ונטייה להרגיש לא מסופקים בקשרים הרומנטיים שלהם (Watson, 1967).
המחקרים מצביעים על כך שחינוך המבוסס על חום, תמיכה רגשית ומתן חופש מסוים לילד, מקדם הסתגלות פסיכו-חברתית טובה יותר, יכולת משופרת לפתח מערכות יחסים אינטימיות, וכישורים טובים יותר להתמודדות עם קונפליקטים בזוגיות. ילדים להורים חמים ומכילים מפגינים רמות גבוהות יותר של ביטחון עצמי, עצמאות רגשית, ויכולת לנהל קונפליקטים בזוגיות באופן פתוח ובריא (Garcia et al., 2020). הורות חמה ומכילה מעניקה לילדים מודל תקשורתי חיובי, המאפשר להם לבנות מערכות יחסים מבוססות אמון ושיתוף פעולה (Colmone & Greenberg, 2017). ילדים להורים גמישים ופתוחים מפגינים פחות נטייה לחוש חרדה או דיכאון בבגרותם, בעלי מיומנויות חברתיות טובות יותר, ומפתחים יחסים בריאים יותר בבגרותם (Watson, 1967).
לסיכום, חינוך קפדני משפיע באופן מהותי על ההתפתחות האישיותית של ילדים, על יחסיהם החברתיים, ועל יכולתם לנהל מערכות יחסים זוגיות מספקות ובריאות בבגרותם. ילדים להורים קפדנים נוטים לפתח דפוסים של תלות רגשית, חרדה מוגברת, חשש מחשיפה רגשית, ולעתים קרובות משחזרים דינמיקות של שליטה או כניעות בקשריהם הרומנטיים. לעומת זאת, חינוך המבוסס על חום ותמיכה רגשית מאפשר לילדים לפתח כישורי תקשורת טובים יותר, להתמודד עם אתגרי הזוגיות בגישה בריאה, וליצור מערכות יחסים מבוססות אמון, ביטחון ואינטימיות רגשית.
ביבליוגרפיה:
Botha, A., Van den Berg, H. S., & Venter, C. A. (2009). The relationship between family-of-origin and marital satisfaction. Health Sa Gesondheid, 14(1), 1-7.
Colmone, S., & Greenberg, K. (2017). Parental Influence: Potential long-term effects of strict parenting.
Damota, M. D. (2019). The effect of divorce on families’ life. Journal of Culture, Society and Development, 48, 25-31.
Eyo, U. E. (2018). Divorce: Causes and effects on children.
Garcia, O. F., Fuentes, M. C., Gracia, E., Serra, E., & Garcia, F. (2020). Parenting warmth and strictness across three generations: Parenting styles and psychosocial adjustment. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(20), 7487.
Goncy, E. A., Basting, E. J., & Dunn, C. B. (2021). A meta-analysis linking parent-to-child aggression and dating abuse during adolescence and young adulthood. Trauma, Violence, & Abuse, 22(5), 1248-1261.
Hardy, N. R., Soloski, K. L., Ratcliffe, G. C., Anderson, J. R., & Willoughby, B. J. (2015). Associations between family of origin climate, relationship self‐regulation, and marital outcomes. Journal of marital and family therapy, 41(4), 508-521.
Kunz, J. (2018). Parental divorce and children's interpersonal relationships: A meta-analysis. In Divorce and the Next Generation (pp. 19-47). Routledge.
Monk, J. K., Ogolsky, B. G., Rice, T. M., Dennison, R. P., & Ogan, M. (2021). The role of family-of-origin environment and discrepancy in conflict behavior on newlywed marital quality. Journal of Social and Personal Relationships, 38 (1), 124-147.
Rossman, B. R., & Ho, J. (2018). Posttraumatic response and children exposed to parental violence. In Children exposed to domestic violence (pp. 85-106). Routledge.
Shin, S. H., Tomlinson, C. A., Nelson-Hence, D., & Ksinan Jiskrova, G. (2023). Understanding the intergenerational cycle of trauma and violence: Maternal adverse childhood experiences and parent-to-child aggression risk. Journal of interpersonal violence, 38(5-6), 4998-5018.
Watson, G. O. O. D. W. I. N. (1967). Some personality differences in children related to strict or permissive parental discipline. Readings in the Psychology of Parent-child Relations, 141.