העברה בין דורית
השפעת גירושים על מערכות היחסים הבין-אישיות של ילדים
גירושים הם חוויה משמעותית המשפיעה באופן עמוק על חיי הילדים, בעיקר בהיבטים של מערכות יחסים בין-אישיות. ילדים להורים גרושים מתמודדים עם שינויים רבים הכוללים הסתגלות למערכות יחסים חדשות עם ההורים, לעיתים תוך מאבק רגשי במי מההורים הם צריכים לתמוך או להזדהות (Eyo, 2018). מעבר לכך, ילדים אלו חשופים לבעיות פסיכולוגיות כמו חרדה, דיכאון, כעס ובלבול, אשר עלולים להשפיע על יכולתם לפתח קשרים קרובים ויציבים בעתיד. חלקם מפתחים רגשות שליליים כלפי אחד ההורים, בייחוד אם הם חשים שההורה אחראי לגירושים, דבר שעלול להשפיע על יחסי האמון שלהם עם דמויות סמכותיות ואנשים קרובים נוספים בחייהם (Eyo, 2018).
מחקר מטה-אנליזה מאשש כי ילדים להורים גרושים חווים קשיים משמעותיים במערכות יחסים בין-אישיות, כולל ריחוק רגשי מההורים, ירידה באיכות הקשרים עם האחים וקשיים בהתנהלות חברתית מול בני גילם (Kunz, 2018). נמצא כי ילדים להורים גרושים מתקשים יותר ביצירת קשרים תקינים ועמוקים, מה שעלול להשפיע על היכולת שלהם לנהל קשרים זוגיים בריאים בבגרותם. היעדר מודל חיובי לניהול מערכת יחסים זוגית עשוי להוביל לפחד ממחויבות ולתחושות של חוסר ביטחון בקשרים רומנטיים.
מחקר נוסף המציג תמונה דומה, תוך התמקדות בהשפעת הגירושים על יכולתם של ילדים לפתח מערכות יחסים אינטימיות בעתיד מצא כי ילדים להורים גרושים נוטים לחוות קושי ביצירת קשרים רגשיים יציבים, ולעיתים מפתחים פחד מכישלון זוגי או חוסר אמון בפרטנרים רומנטיים (Damota, 2019). חלקם מפתחים חרדה מפני נטישה, מה שעשוי להוביל לתלות רגשית או להימנעות ממחויבות זוגית. המחקר גם מציין כי ילדים להורים גרושים נוטים יותר לחוות קשיים ביצירת מערכות יחסים מבוססות על תקשורת בריאה, דבר שעלול להשפיע על חייהם הרומנטיים והחברתיים בעתיד.
למרות ההשלכות השליליות, ישנם גם היבטים חיוביים בגירושים. גירושים עשויים להעניק לילדים אפשרות להתחלה חדשה, במיוחד אם הם חיו במשפחת המקור בסביבה רוויית קונפליקטים ואלימות (Eyo, 2018). סיום מערכת יחסים בעייתית עשוי להקל על המתח בבית ולשפר את רווחתם הנפשית של הילדים, ולעיתים אף לספק להם מודל בריא יותר לניהול מערכות יחסים בעתיד. ילדים שזוכים לתמיכה רגשית וליווי מקצועי עשויים ללמוד כיצד להתנהל בצורה בריאה יותר במערכות יחסים זוגיות ולהימנע מדפוסי קונפליקט שהיו במשפחתם (Damota, 2019).
ישנם גורמים שמשפיעים על מידת ההשפעה של הגירושים על הילדים. לפי שני המחקרים, ילדים צעירים יותר מושפעים יותר מגירושים, ובנים נוטים להיות פגיעים יותר מבנות. נוסף על כך, איכות הקשר עם ההורים והתמיכה החברתית שמקבלים הילדים יכולים להקל או להחמיר את השפעות הגירושים, במיוחד בהיבט של פיתוח מערכות יחסים בינאישיות בעתיד.
כדי להתמודד עם ההשלכות השליליות של הגירושים, יש להעניק לילדים תמיכה רגשית ולעודד אותם לפתח כישורי תקשורת בריאים. ילדים הנהנים מתמיכה חברתית ומשפחתית מתמודדים טוב יותר עם השינויים שנלווים לגירושים, ויכולים לפתח יחסי אמון עם בני זוגם בבגרותם (Kunz, 2018). מומלץ חינוך לתקשורת זוגית בריאה ושימוש בייעוץ מקצועי כדי לעזור לילדים להימנע מהשפעות שליליות על חיי הזוגיות שלהם בעתיד (Damota, 2019).
לסיכום, גירושים הם אירוע משמעותי שמשפיע על מערכות היחסים הבין-אישיות של ילדים, בעיקר בהקשרים של יחסי משפחה, חברויות ויחסים זוגיים בעתיד. ילדים להורים גרושים נוטים לחוות קשיים רגשיים וחברתיים, אך כאשר הסביבה תומכת ומכילה, ניתן להפחית את השפעותיהם השליליות של הגירושים. חיזוק הקשרים עם שני ההורים, קבלת תמיכה חברתית, ופיתוח כישורי תקשורת בין-אישיים יכולים לשפר את יכולתם של הילדים לנהל מערכות יחסים בריאות ויציבות בעתיד.
ביבליוגרפיה:
Botha, A., Van den Berg, H. S., & Venter, C. A. (2009). The relationship between family-of-origin and marital satisfaction. Health Sa Gesondheid, 14(1), 1-7.
Colmone, S., & Greenberg, K. (2017). Parental Influence: Potential long-term effects of strict parenting.
Damota, M. D. (2019). The effect of divorce on families’ life. Journal of Culture, Society and Development, 48, 25-31.
Eyo, U. E. (2018). Divorce: Causes and effects on children.
Garcia, O. F., Fuentes, M. C., Gracia, E., Serra, E., & Garcia, F. (2020). Parenting warmth and strictness across three generations: Parenting styles and psychosocial adjustment. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(20), 7487.
Goncy, E. A., Basting, E. J., & Dunn, C. B. (2021). A meta-analysis linking parent-to-child aggression and dating abuse during adolescence and young adulthood. Trauma, Violence, & Abuse, 22(5), 1248-1261.
Hardy, N. R., Soloski, K. L., Ratcliffe, G. C., Anderson, J. R., & Willoughby, B. J. (2015). Associations between family of origin climate, relationship self‐regulation, and marital outcomes. Journal of marital and family therapy, 41(4), 508-521.
Kunz, J. (2018). Parental divorce and children's interpersonal relationships: A meta-analysis. In Divorce and the Next Generation (pp. 19-47). Routledge.
Monk, J. K., Ogolsky, B. G., Rice, T. M., Dennison, R. P., & Ogan, M. (2021). The role of family-of-origin environment and discrepancy in conflict behavior on newlywed marital quality. Journal of Social and Personal Relationships, 38 (1), 124-147.
Rossman, B. R., & Ho, J. (2018). Posttraumatic response and children exposed to parental violence. In Children exposed to domestic violence (pp. 85-106). Routledge.
Shin, S. H., Tomlinson, C. A., Nelson-Hence, D., & Ksinan Jiskrova, G. (2023). Understanding the intergenerational cycle of trauma and violence: Maternal adverse childhood experiences and parent-to-child aggression risk. Journal of interpersonal violence, 38(5-6), 4998-5018.
Watson, G. O. O. D. W. I. N. (1967). Some personality differences in children related to strict or permissive parental discipline. Readings in the Psychology of Parent-child Relations, 141.